<h1>המנהיג הלכ' חנוכה</h1>
<h2>דף כא:</h2>
וכל שמנים שאסרו חכמי' להדליק בהן בשבת שמא יטה מותר להדליק בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת שהרי אסור להשתמש לאורה ואם כבתה אינו זקוק לה ולא יבוא להטות. מכאן יש לי תשובה לפי' רבי', דנר' מיכאן דאסור להשתמש לאורה אף לאחר שתיכלה רגל מן השוק, שאם מותר להשתמש לאורה לאחר הזמן הזה אתי לאטויי. אב"ן. ונרא' שיש להדליק נר חנוכה לפני נר השבת, שאם ידליק נר שבת וקיבל עליו את השבת שוב לא יוכל להדלי' נר החנוכה כדא"ל רב לרב ירמיה [ברכות כ"ז ע"ב] אי בדילת וא"ל (בדלית) [אין בדילנא], אך [אם] לא קיבל עליו את השבת יוכל להדליק את שלחנוכה דלאו בהדלקה תלייא מילתא אלא בהבדלה תלייא מילתא, וכדאמ' בסוף פ' במה מדליקי', [ל"ה ע"ב] ומדליק לו את הנר ושוהה כדי לצלות דג קטון ושובת, וכדפי' הקו' שאחר ההדלקה יכול לתקן דבר מועט ואחר כך שובת הרי כשלא שבת בהדלקה מותר לעשות מלאכה דאילו הדליק לה מבעוד יום גדול לא יאסר, דתנינא ובלבד שלא יקדים ובלבד שלא יאחר, דתנייא לא ימיש (את) עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה, מלמד שעמוד הענן משלים לעמוד האש דלאו בהדלקה תלייא מילתא אלא בהבדלה.
ואיפליגו ב"ש וב"ה בהדלקת נר חנוכה ונהגו כל ישראל כב"ה דקיימ' לן כוותיהו, ויום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף כנגד ימי' היוצאין וכנגד מעלין בקודש ולא מורידין. ומפו' במנחות בסוף פ' שתי הלחם [צ"ט ע"א], מעלין בקודש (ולא) מאת מחתות החטאי' כו', בתחילה תשמישי מזבח ולבסוף גוף המזבח, ולא מורידין דכתי' ויקם את עמודיו בסוף אלה פקודי משה רבי' ע"ה הקימו ופרקו.
בפ' במה מדליקי' מוכח דמצות נר חנוכה להניחה בתוך עשרה ומצוה מן המובחר להדליקה בשמן זית, מעשה החנוכה, ואין להאריך ונעשה להם נס והדליקו ממנו שמונה ימים וקבעו' שמונה ימים בהלל ובהודאה. ומצות נר חנוכה משתשקע החמה עד (שיכלה) [שתיכלה] רגל מן השוק מלקטי עצים דקין השוק שהן המתאחרים מכל אדם, ומשום פרסומי ניסא, דאי לא אדליק מדליק, אינמי לשיעורא שיהא בה שמן כשיעור הזה, מיכאן ואילך אם רצה לכבותם או להשתמש לאורה הרשות בידו, הרב אלפסי ז"ל. משתשקע החמה כשקיעת חמה דתענית, דאמ' שמואל [תענית י"ב ע"א] כל תענית שלא שקעה עליו חמה לאו שמיה תענית, דהוא צאת הכוכבי' דמעלות השחר ועד צאת הכוכבי' יממא הוא כדכתי' קרא בעזרא ומייתינן להו בריש ברכות, דמשקיעת החמה הראשון עד צאת הכוכבי' ה' מילין כדאמ' בפ' שיני [פסחים צ"ד ע"א] וחזי כשרגא בטיהרא וליכא פרסומי ניסא אלא משקיעת החמה (הראשון) [האחרון] ואילך. אב"ן.
<h2>דף כב.</h2>
ומצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ משום פרסומי ניסא, ולצד שמאל בכניסתו לבית כדי שתהא מזוזה מימין ונר משמאל כדכתי' על מזוזות ביתיך, דרך ביאתך, וכי עקר איניש כרעיה דימינא עקר ברישא, ונר חנוכה משמאל ונכנס בין שתי מצות. למדנו מזה שאם אין שם מזוזה מימין ראוי להניח נר חנוכה מימין, וכן כת' גאון ז"ל, ויראה לי דאין חיובא בבית הכנסת להדליק נר שלחנוכה כ"א בבית שאדם דר בו מדאמ' כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל, ובית הכנס' פטור ממזוזה, כדאמ' בפ"ק דיומ' [י"א ע"ב], אלא אם כן יש שם בית דירה (לדור) [לחזן] (ב)בית הכנסת, אלא נהגו כך על זה שהנס בא במקדש בית עולמי' ועושים כמו כן במקדש מעט בגולה לפרסם הנס לפי שכולם מתקבצים שם. אב"ן.
מצאתי בתשובו' הגאוני', דשמן שנדרו בבית הכנסת מותר לקרות בו דלעניין נר חנוכה הוא שאסרו להרצות מעות כנגד נר חנוכה שלא יהו המצוות בזויות עליו, הכא אינה מצוה כל כך אלא לכבוד וקורא כנגדו, ודתנן בשבת [י"א ע"א] ולא יקרא לאור הנר שמא יטה ולא משום קדושה כדאי' התם וכי נר קדושה יש בו.
<h2>דף כג.</h2>
הרואה נר חנוכה יום ראשון מברך שתים שהחיינו ושעשה ניסים, מיכאן ואילך הרואה מברך אחת, ניסים, ובשלא הדליק בתוך ביתו עדיין ואם רוצה לסדרם על הדלקתו ולא יברך עד שידליק בביתו הרשות בידו כדי לחבבו מאד, כדאמ' חזינא ליה לרב כהנא דמסדר להו אכסא דקדושא זמן דסוכה ולישב בסוכה וכן אכסא דהבדלתא.
<h2>דף כג:</h2>
מצאתי בירושל' ובילמדנו, למה נסמכה פרש' בהעלותך לחנוכת המזבח לפי שכיון שהקריבו שנים עשר נשיאי' שלשבטי' את קרבנן לחנוכת המזבח ולא הקריבו הלוים עגמה נפשם, אמ' הקב"ה למשה דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנירות יש להם חנוכה אחרת שיעשו בניו שלמתתיה כהן גדול וחשמונאי ובניו. אב"ן. [ומכאן יש לי סמך למנהג אשר בכל גבול ישראל שביום האחרון לחנוכה המשלים חנוכת הנשיאים לקראת פרשת בהעלותך עד כן עשה את המנורה שכן אמ' הקב"ה למשה].
ר"ח שחל להיות בשבת בחנוכה מוציאי' ג' תורות אחד לעניינו שליום ואחד לר"ח הקודם לשלחנוכה משום דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, ואחד לשלחנוכה ומפטירי' בשלחנוכה לדסמיך ליה, וכן השיב רב יהודאי גאון, ואע"ג דר"ח תדיר ועיקר אין מפטירי' בשלר"ח, וראייה לדבר כדתנן [מגילה כ"ט ע"א] ר"ח אדר שחל להיות בשבת מפטי' בשקלי', ואין מפטירי' בר"ח, ואע"ג דר"ח עיקר הילכך נמי לא שנא, כך כת' רב אלפס. ונראה לי שכל שבעה שהן חובת הקריאה יקראו בשלשתן שהן חובה ליום חמשה בעניין היום ואחד בר"ח ואחד בשלחנוכה הרי שבעה ולא יפסיק בקדיש עד אחרי פרש' חנוכה ויחזור המפטיר לשלחנוכה דכל זמן שהפרשיות חובת היום אין להפסיק בקדיש כהפסקת כל שבתות השנה שאנו מפסיקי' בין השבעה שקראו חובת היום למפטיר שאינו מחובת הקוראי'. אב"ן. וזה שנהגו בכמה מקומות שקורי' השבעה בחובת היום והשמיני בשלר"ח והתשיעי בשלחנוכה הם סומכי' על מה שאמ' חכמי' אין פוחתי' מהן אבל מוסיפין עליהן, ומ"מ חובת הקוראי' שהן שבעה היה להם לקרות בשלשת ספרי התורה הבאות חובה ליום כדפרישי', ועוד דלא יתכן שהמפטיר אם הוא קטן כדרך כל השבתות לקרות פרש' חנוכה הבאה חובה ליום דכל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבי' ידי חובתן, וכן כתב רבי' יעקב מ"כ דפרש' חובה אין לקרות בה קטן, על כן נכון להעשות כאשר אמרנו. אב"ן הירחי. נשלם תל"ח כבודך יי' בנל"ך ואע"י.
